דמנציה – חלק ב: גורמים, התפתחות המחלה ותהליך האבחון

דמנציה – חלק ב: גורמים, התפתחות המחלה ותהליך האבחון

הגורמים לדמנציה

מחלת האלצהיימר (Alzheimer's disease) היא הגורם הנפוץ ביותר לדמנציה. 60% מבין הסובלים מדמנציה מאובחנים כחולים במחלת האלצהיימר. זאת מחלה ניוונית של המוח המחמירה בהדרגה. המחלה גורמת לניוון תאים ברקמת מוח. נוסף על אובדן תאי עצב במוח, נצפים במוח החולה משקעים של החומר עמילואיד ביתא, ובתאי העצב שוקע החלבון טאו כשהוא מזורחן. מניחים, כי שינויים אלו משבשים את תפקודם של התאים.

את המחלה תיאר לראשונה לפני מאה שנה רופא גרמני בשם אלויס אלצהיימר, אשר אבחן את המחלה באישה בת 51 ותיאר את השינויים שהתחוללו במוחה. עד היום ממצאיו הם הבסיס לאבחון סופי וודאי של המחלה.

אנשים הלוקים בתסמונת דאון (Down syndrome) מצויים בסיכון למחלת אלצהיימר כבר בגיל העמידה.

 דמנציה וסקולרית (Vascular dementia):

נגרמת כתוצאה מפגיעה בכלי הדם המוחיים. המוח תלוי ברשת כלי דם המזרימים אליו דם רווי בחמצן. כאשר אספקת החמצן למוח נקטעת, תאי המוח נפגעים.  דמנציה וסקולארית  עלולה להופיע לאחר אירוע מוחי בשל חסימת כלי דם גדולים, כתוצאה מפגיעה בכלי דם מוחיים קטנים (Lacunar infarctions) וגם כתוצאה ממחלות דם ודימומים. סוכרת, יתר לחץ דם, רמת שומנים גבוהה בדם, קרישיות יתר ואי סדירות בקצב הלב מהווים גורמי סיכון לדמנציה וסקולארית.

דמנציה עם גופיפי לוי (Lewy body dementia):

צורה זו של  דמנציה קיבלה את שמה ממבנים כדוריים חלבוניים זעירים המתפתחים בתוך תאי עצב, ואשר תוארה על ידי הנוירולוג פריץ לוי בברלין.  המחלה מסתמנת תחילה בליקויים בתפקודים הקוגניטיביים ובהתנהגות, ובהמשך – בסימנים של מחלת פרקינסון. החולים עלולים לסבול מהזיות. במהלך היום תפקודם הקוגניטיבי וההתנהגותי בד"כ גלי.

 דמנציה אונות המצח והרקה (Fronto-temporal dementia):

במחלה זאת ניכר דלדול מוח באזורי המוח הקדמיים, באונות המצח ובאונות הרקה. מחלה זאת מסתמנת בעיקר בשינויים בהתנהגות, ולעתים סובלים החולים מליקויים בתפקודי השפה. בשלבי מחלה מתקדמים ההסתמנות דומה לעתים לזאת של מחלת האלצהיימר.

פגיעה קוגניטיבית קלה (Mild Cognitive Impairment – MCI):

הוא מצב בו אדם בן 50 ומעלה סובל מליקויים בזיכרון, או בתפקודים קוגניטיביים נוספים בדרגת חומרה קלה ומעבר לצפוי לגילו,  ואולם כושר התפקוד לא נפגע ואין מדובר בדמנציה. MCI מהווה גורם סיכון לדמנציה ובמיוחד למחלת האלצהיימר ואולם רק כ 50% מהסובלים מ-MCI יפתחו מחלת אלצהיימר או דמנציה מסיבה אחרת.

מחלת קרויצפלד-יעקב (Creutzfeldt-Jakob Disease – CJD):

מחלה נדירה הנגרמת על ידי חלבון מיוחד הקרוי פריון המתקיף את רקמות המוח וגורם לקריסתן. מחלה זו נקשרה למחלת הפרה המשוגעת, שהיא מחלה דומה התוקפת בקר.

 דמנציה הקשורה לאיידס (AIDS dementia):

אנשים החולים באיידס עלולים ללקות בדמנציה בשלבים מתקדמים של המחלה.

תסמונת ורניקה-קורסקוף (Wernicke Korsakoff Syndrome):

תסמונת הנצפית באלכוהוליסטים, ועלולה להיגרם גם כתוצאה מהפרעה באספקת חמצן למוח במהלך ניתוח או בנשים בהריון הסובלות מהקאות חוזרות, או לאחר ניתוחים לקיצור קיבה. החולה סובל מליקויי זיכרון ואינו סובל בד"כ מליקויים בהתמצאות או בתפקודי שפה.

"דמנציה של דכאון":

מתארת הסתמנות קלינית של דמנציה. בטיפול מתאים התסמינים חולפים. פסאודו- דמנציה תוארה בעיקר בחולים הסובלים מדיכאון. טיפול בדיכאון העלים את הדמנציה .

דמנציה הפיכה:

קיימים תסמיני דמנציה החולפים עם הטיפול במצב הרפואי הגורם. תסמונת הפיכה תוארה בהקשר למחסור בוויטמינים (כגוןB12 ), דלקת בדרכי השתן, חום גבוה, גידול במוח, או ירידה בתפקוד בלוטת התריס.

התפתחות המחלה

שלבי המחלה

מקובל להבחין בשלושה שלבים של המחלה. אורכו הממוצע של כל שלב – שנתיים עד ארבע שנים.

שלב מוקדם שלב אמצעי שלב סופי
זיכרון אובדן זיכרון לטווח הקצר, קושי בזכירת שמות או מילים, הנחת חפצים שלא במקומם, קשיי התמצאות במקום החמרה באובדן הזיכרון לטווח קצר, נשמרת יכולת לזכור אירועים מהעבר הרחוק יותר, אובדן כושר לימוד, חוסר יכולת לעבד זיכרונות חדשים אובדן מוחלט
יכולת קוגניטיבית קושי בביצוע מטלות מורכבות, כגון: ניהול כספים ועבודה, קושי בהתמצאות בזמן קושי בבחירה ובקבלת החלטות, קשיי ריכוז, שיפוט לקוי, אובדן חוש הזמן, חוסר התמצאות במקום, כשל בביצוע חישובים פשוטים אובדן מוחלט
מצב רוח והתנהגות שינויים במצב הרוח, אובדן עניין בפעילות פנאי וחברה, ירידה בספונטניות, בלבול, נטייה לדיכאון ולתוקפנות שינויים קיצוניים במצב הרוח, הפרעות שינה, אפאטיה, חוסר עניין באנשים קרובים, חשדנות, מחשבות שווא ולעתים הזיות ראייה ושמיעה. גם שוטטות מאפיינת שלב זה. פסיביות, אדישות למתרחש, אובדן מוחלט של יכולת לזהות אנשים קרובים וחפצים

 

אבחון

למרות שכיחות המחלה, רבים מהחולים אינם מאובחנים אלא רק שנים אחדות לאחר שחלו. לעתים החולה איננו מודע לקיומם של הקשיים, וגם אם האדם או בני המשפחה ערים לקשיים, הם עלולים לחשוב שמדובר בעייפות, בתופעות הקשורות בגיל או בגלל סיבה חיצונית אחרת. לעתים המשפחה אינה פונה לאבחון בגלל המחשבה ש"ממילא אין מה לעשות".

פעמים רבות, גם כאשר המשפחה או החולה מבקשים אבחון, לא תמיד מתאפשר הדבר בגלל חוסר שיתוף פעולה בין הגורמים האבחונים לבין הגורמים המטפלים. לעתים מופנה החולה למספר מרפאות, שלעתים אינן מתואמות ביניהן מבחינת העיתוי והגישה לטיפול במכלול הבעיות הנגרמות ע"י מחלות הדמנציה למיניהן.

אבחון מוקדם חשוב ומוביל לטיפול נאות. ראשית יש לטפל בתסמונות הניתנות לטיפול. התרופות הקיימות היום ממתנות את הסתמנות המחלה. כל עיכוב בהזדקקות לתרופות הרגעה, או בהכנסת עזרה הביתה, או בהוצאת החולה מן הבית לאשפוז – עלול להיות משמעותי.

בנוסף, מבוצעים מחקרים רבים למציאת הטיפול המתאים לתסמונות הדמנציה השונות, דבר העשוי  להוביל לשיטות טיפול חדשניות.

רצוי שאבחון הליקויים בתפקודים הקוגניטיביים, בהתנהגות ובתפקוד יבוצע במרפאות ייעודיות, כמו מרפאות זיכרון. אלה מרפאות רב-תחומיות המרכזות בעלי מקצוע מומחים ומיומנים באבחון ובטיפול בתסמינים המתעוררים כתוצאה מליקויים קוגניטיביים בכלל, וממחלת האלצהיימר ומחלות הדמנציה האחרות בפרט. צוות המרפאה  מבצע  את האבחון  וממליץ על הטיפול המתאים,  ובני המשפחה מקבלים הכוונה והדרכה. כיוון שהתמונה הקלינית המאפיינת את האבחנות השונות אינה זהה, האבחון המדויק במחלה וההכוונה חשובים ביותר למטופל ולמשפחתו.

תהליך האבחון של תסמונות המתבטאות בהידרדרות בתפקודים הקוגניטיביים ובהתנהגות, כגון ירידה קוגניטיבית קלה (MCI), ירידה קוגניטיבית על רקע חסרים תזונתיים או על רקע הפרעות בחילוף החומרים, מחלת האלצהיימר ומחלות הדמנציה הנוספות, אינו כלול עדיין בסל הבריאות. עמותת עמדא פועלת לשינוי מצב זה.

כיום פועלות בארץ מספר רב של מרפאות זיכרון רב-תחומיות, רובן ליד בתי החולים.

נכתב ע"י: עמותת עמדא

נערך ע"י: מערכת  עזרים

 

 

Share
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב email
Email