מתי אדם לא יכול לערוך צוואה עבורו ומה קורה שאדם עורך צוואה למרות שאינו כשיר ?

מתי אדם לא יכול לערוך צוואה עבורו ומה קורה שאדם עורך צוואה למרות שאינו כשיר ?

מאמר זה נכתב:  על ידי עו"ד שוני ימין

מיסודו של עורך הדין שוני ימין– ולו בקיאות וניסיון עשיר בתחומי המשפט השונים.
המשרד הינו משרד בוטיק ייחודי בין משרדי עורכי הדין ומציע ללקוחותיו שירות אישי וקשת
רחבה של שירותים משפטיים.
______________________________________________________________________________________________

צוואה היא האמצעי המשפטי הטוב ביותר מבחינתו של אדם להורות כיצד הוא מעוניין לחלק את רכושו עם הליכתו לבית עולמו.
מדובר במסמך משפטי מחייב המהווה לדברי כב' הנשיא בדימוס, אהרון ברק, "חלק מתרבותנו הכללית והמשפטית" וכן "עיקרון ידוע של המשפט העברי לפיו מצווה לקיים את דבר המת".

ועוד אמר הנשיא בדימוס, "כיבוד רצונו של המת להורות מה ייעשה ברכושו הינו חלק מכבוד האדם שלו".

אך מה קורה כשאדם עורך צוואה למרות שהוא איננו כשיר לכך?
האם יש לקיים את הצוואה בכל מחיר או שמא ניתן לטעון כנגדה בבית המשפט? זהו עניינו של אחד הסעיפים החשובים בחוק הירושה, התשכ"ה-1965, שכותרתו "כשרות לצוות".
על פי סעיף זה, יש לבטל צוואה אשר נעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה. במאמר הבא ננסה להסביר בקצרה כיצד בית המשפט מקבל הכרעה בנושאים רגישים אלה.

נטל השכנוע:
כאשר אדם טוען לבטלות צוואה מחמת העדר כשרות, המחלוקת מונחת לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה לו סמכות ייחודית לדון בתביעות אלה. בית המשפט צריך לבחון היטב את הצוואה ואת נסיבות עריכתה. נטל ההוכחה מונח לפתחו של הטוען להעדר בכשרות.

ככלל, בית המשפט לא ימהר לשנות או לבטל צוואה וזאת מתוך החובה הברורה לכבד את רצון המת. גם הוראות "לא הגיוניות לכאורה" בצוואה, כמו הדרת ילדים או הורשת רכוש לזרים, אינן בהכרח מעידות על העדר כשרות. אולם באותה נשימה בית המשפט יודע כי עליו לבטל צוואה שנערכה בניגוד לרצון המת תוך שנפל בה פגם מהותי בכושר השיפוט במועד עריכתה. כלומר, שהצוואה נערכה שלא
מתוך "רצון חופשי אמיתי".

צוואות שנערכו ע"פ כל הדרישות הצורניות תיחשב כברירת מחדל "תקפה וכשרה". אך אם נפלו בצוואה פגמים צורניים מסוימים ייתכן ונטל הראיה יתהפך. קרי, המבקש את קיום הצוואה יצטרך להוכיח את צלילותו וכשרותו של המנוח.

לגבי פגמים צורניים נדגיש כי חוק הירושה מתיר עריכת צוואה בארבע דרכים –
צוואה בעל פה
צוואה בעדים
צוואה בכתב יד
צוואה בפני רשות.
לכל אחת מהדרכים הללו המחוקק קבע דרישות במבנה שלהם החייבות להתקיים. פגמים צורניים בצוואה יכולים לבוא לידי
ביטוי בחריגה מאותן הוראות הקבועות בחוק.

למשל, צוואה בפני עדים שלא נושאת תאריכים וחתימות, צוואה בעל פה שעבר זמן רב עד שהועלתה על הכתב, צוואה
בכתב יד שאיננה חתומה וכדומה.

מתי אדם לא כשיר לערוך צוואה?
השאלה האם אדם היה כשיר לערוך צוואה מוסדרת בחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות, התשכ"ב-1962.
זהו חוק ששני סעיפיו הראשונים קובעים ש"אדם כשיר לפעולות משפטיות כל אימת שכשרותו לא הוגבלה או נשללה ממנו כדין."
כשמצליבים את הוראות חוק הכשרות המשפטית עם סעיף 26 לחוק הירושה, התוצאה היא ש"כשרות לצוות" נוגעת למצבו המנטלי,
הנפשי והגופני של המצווה במועד עריכת הצוואה.

המצב הגופני, הנפשי והמנטלי של המנוח נבחן לפי נקודת הזמן שבה נערכה הצוואה.

בבוא בית המשפט לבחון את כשרות עריכת הצוואה על ידי אדם, עומדות לנגד עיניו השאלות הבאות:
• האם האדם היה מודע לכך שהוא עורך צוואה?
• האם האדם היה מודע להיקף רכושו?
• האם האדם היה מודע לזהותם של הזוכים ברכוש על פי צוואתו?
• האם האדם היה מודע לזהותם של מי שעומדים להיות מודרים מן הצוואה?
• האם האדם היה מודע לתוצאות צוואתו על יורשיו?

יצירת קשר >   טל: 0775303266

הדרישה לקיומן של ראיות ממשיות כאמור, נטל השכנוע בדבר העדר כשרות לצוות הוא איננו משוכה נמוכה. נהפוך הוא, זהו נטל שדורש לעתים "ראיות ממשיות וברורות". מהאדם המבקש להרים נטל זה.

צריך להסתייע במסמכים רפואיים לגבי מצבו של המצווה במועד עריכת הצוואה ו/או בסמוך למועד זה. כמו כן, ישנו משקל רב גם לעדים נוספים שיכולים לתמוך בטענות העדר הכשרות.

לא אחת, המבקש נעזר בחוות דעת של מומחה אשר בחן את מצבו של המנוח בדיעבד על בסיס הרשומות הרפואיות בלבד כלומר, באופן רטרוספקטיבי, (הנקרא גם "פוסט מורטם"). במקרים אלה בית המשפט רשאי לתת משקל רב גם לחומר ראיות נוסף כמו עדויות מצד מכריו של המנוח בנקודות הזמן הרלבנטיות כולל רופאים ואנשי צוות.
בית המשפט מתייחס במלוא הרצינות לעדויותיהם של מי שהיו עדים לצוואה או ערכו אותה אך הוא יודע שהם אינם אנשי מקצוע היכולים לאבחן כשרות רפואית.

ישנם מקרים בהם בית המשפט אפילו יעדיף את העדויות הללו על פני חוות דעת רפואית שנערכה לאחר מעשה. אם בית המשפט ממנה מומחה מטעמו לבדיקת הסוגייה – היות שמדובר על מומחה אובייקטיבי – סתירת חוות הדעת תהיה רק בהצגת נימוקים משמעותיים.

דוגמאות:

1 )ספקות לגבי צלילות המנוח ומעורבות יתר בצוואה – בפסק דין שניתן לאחרונה(נובמבר 2016 )בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב נקבע כי יש לדחות קיומה של צוואה בגין העדר כשרות מצד המנוח.
מדובר באדם שהלך לבית עולמו בגיל 83 כאשר הוא מוריש את כל רכושו לאשתו השנייה ומדיר מהצוואה לחלוטין את חמשת ילדיו מנשואיו הראשונים(חוץ מסכום פעוט של 35.000₪ לאחת מבנותיו).
הילדים התנגדו לקיום צוואת אביהם ועלה בידם להוכיח שהרוח החיה מאחורי המסמך הייתה לא אחרת מאשר האישה השנייה. כמו כן, הילדים הוכיחו שאביהם לא היה צלול במועד עריכת הצוואה ועל כן לא היה כשיר לערוך אותה.

2 )צוואה שנערכה תחת יחסי תלות וראיות בדבר דמנציה – בית המשפט לענייני משפחה בנצרת ביטל בספטמבר 2009 צוואה שהוגשה לקיום לאחר שהוכח שהנהנית היחידה ממנה לא הייתה בת משפחה של המנוחה אלא, אישה שניצלה את הקשישה ויצרה ביניהן יחסי תלות. באשר להבנת טיב הצוואה, למרות שלא היו מסמכים רפואיים שהעידו על כך, בית המשפט קיבל עדויות לגבי מצבה המנטלי והנפשי של המנוחה במועדים הרלבנטיים.
בין השאר סופר על כך שהיא הסתובבה בשיער פרוע וחלוק פתוח באמצע הרחוב, בכתה רבות, הייתה בדיכאון וניתקה קשר עם כל מכריה.

לסיכום:
צוואה היא מסמך משפטי מחייב אשר יש לו משקל רב. זהו אפוא המעשה המשפטי האחרון של האדם ועיקרון ידוע הוא שמצווה לקיים את רצון המת. עם זאת, המצווה הזו כוללת גם הימנעות מקיומה של צוואה שנערכה על ידי אדם שלא כשיר לצוות ולרוב תוך מניפולציות מצד הנהנים ממנה.
בכל סיטואציה כזו שבה קיימת מחלוקת לגבי כשרותה של צוואה, מומלץ להיוועץ בהקדם עם עורכי דין אשר מתמחים בדיני משפחה בכלל ובדיני ירושות וצוואות בפרט.

יצירת קשר >   טל: 0775303266


** נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד
.

** האמור בכתבה זו אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים בכתבה זו הינה על אחריות המשתמש בלבד, בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.

בכל מקרה, השימוש באמור בכתבה זו אינו יוצר יחסי עו"ד לקוח בדרך כלשהי, בין משרד עו"ד שוני ימין ובין המשתמש, משרד עו"ד שוני ימין אינו אחראי בשום צורה ואופן לתוצאות השימוש במידע המובא בכתבה זו, כל עוד השימוש במידע נעשה שלא באמצעות משרד עו"ד שוני ימין.