שמירת תרופות לשימוש אישי בקירור בטיול או בנסיעה ארוכה

תרופות רבות יש לשמור בקירור בטווח טמפרטורה מוגדר. למי שצורך תרופות כאלה אין סיבה להימנע מנסיעה ארוכה למטרת עסקים או טיול ובלבד שיערך כנדרש ומראש לשמירת תנאי האחסון.

רשימה חלקית לדוגמה של תרופות הדורשות שמירה בקירור: אינסולין, ופקסו, פנימה בסין, דקפפטיל, יומירה, אינטרפרון, תרופות ביולוגיות שונות ועוד…

לתרופות שונות נדרשים תנאי אחסון שונים. עליכם לזהות בדיוק את תנאי האחסון המתאימים לתרופה שלכם. הם תמיד מפורטים בעלון המצורף. במקרה וקיים ספק – יש להיוועץ עם הרוקח.

תחילה נבחין בין סוגי התנאים הנפוצים השונים:

• תרופות שיש לאחסן בטמפרטורת החדר, עד 25 מעלות: לא מומלץ לשמור תרופות אלה במקרר, גם אם חם בחוץ, מאחר שהטמפרטורה הנמוכה עלולה לפגוע ביעילותן. כמובן שיש להימנע מאחסון אף לזמן קצר במכונית בשל טמפרטורה גבוהה שבחלל הרכב העלולה להגיע ל 75 מעלות בשמש. לסיכום: מומלץ לשמור בקירור אך ורק תרופות שלגביהן מצוין באופן מפורש כי הן מצריכות אחסון כזה.
• תרופות שיש לאחסן בקירור בטווח טמפרטורות של 8-2 מעלות ואסור לאחסנם אפילו לפרק זמן קצר בטמפרטורה גבוהה יותר. אסור להקפיא תרופות אלה! ישנן גם תרופות שיש לשמור בקירור אולם בטווח רחב יותר או מעט שונה: 2 – 12 מעלות או עד 25 מעלות.
• תרופות שיש לאחסן בקירור אולם לא בכל תנאי: בטמפרטורות של 8-2 מעלות אולם מנה לשימוש תוך זמן קצוב ניתן לאחסן בטמפרטורה גבוהה יותר ובלבד שאינה עולה על 30 מעלות. הדוגמה הנפוצה ביותר הנה אינסולין אשר סוגים מסוימים שלה ניתן לשימוש עד חודש ימים ללא קירור. גם תרופות אלה אסור להקפיא!

הפתרונות הנפוצים לקירור תרופות בשוק המוסדי

נזכיר כאן בקצרה את המקובל לאחסון ושילוח בינלאומי של תרופות בתחום המוסדי וזאת רק כדי להבחין בינו לבין הפתרונות לשימוש האישי: בתחום המוסדי נעשה שימוש במקררים ייעודיים לתרופות הכוללים טמפרטורה אחידה בכל החלל, מערכת ניטור מכוילת, רישום הטמפרטורה ואתראה על כל חריגה. חל איסור על שימוש במקררים ביתיים גם אם משמשים לתרופות בלבד. להובלה נעשה שימוש במקררים ניידים המחוברים לחשמל הרכב במהלך הנסיעה או בצידניות או מארז מבודד עם קרחומים מיוחדים בנפח רב וניטור קפדני כפי שנעשה במקררים נייחים.

כמובן שתנאים אלה לא אפשריים ולא נדרשים למשתמש האישי בטיול תרמילאים ארוך או בנסיעת עסקים אולם צוינו כאן לצורך דוגמה להקפדה שגם המשתמש האישי צריך לשאוף אליה.

הפתרונות הנפוצים לקירור בשימוש אישי, יתרונות וחסרונות:

צידנית או תיק נשיאה מבודד עם קרחומים על בסיס מים: זהו פתרון מוגבל ולא מבוקר. הקרחום עלול להקפיא או לקרר את התרופה לטמפרטורה הנמוכה מ 2 מעלות ולפגום ביעילותה. אין להקפיא ואין להצמיד את התרופה לאריזת ההקפאה. לחלופין, באם הקרחום קורר לטמפרטורה בחלל הרגיל של המקרר ל 5 מעלות בערך – כמות הקור האגורה בו נמוכה מאוד ומשך זמן האחסון יהיה קצר בטרם הטמפרטורה תעלה על 8 מעלות

תיק נשיאה או מארז לתרופות או מזרקים עם חומר סופג חום המופעל באמצעות השרייה במים או בצינון במקרר ביתי, או בשהייה טמפרטורת החדר: פתרון זה שומר לזמן מוגבל על טמפרטורת התרופה שלא תעלה על 30 מעלות גם אם טמפרטורת הסביבה גבוהה יותר. אינו מתאים לתרופות שיש לשמור בטווח 2 עד 8 מעלות.

תיקי נשיאה בגרסאות שונות עם מדיד טמפרטורה משולב או עם PCM המאפשרים בקרת טמפרטורה טובה יותר.

מקרר נייד אישי ייעודי לתרופות הפועל באמצעות שקע חשמל, מצת רכב או סוללת גיבוי גדולה של טלפון נייד: למקררים אלה מספר חסרונות:

• בגלל נוהלי בטיחות בטיסה, קיבול החשמל המרבי המותר לנשיאה או משלוח של סוללה מוגבל ל 100WH. זמן הפעולה של המקררים עם סוללה כזו מוגבל לכ 8 שעות בלבד ואינו מספיק לטיסה ארוכה או עם טיסת המשך (קונקשן).
• בניגוד למקרר ביתי – מקררים אלה אינם מסוגלים לאגור את הקור ולו לזמן קצר. כאשר הסוללה מתרוקנת או בפרק זמן קצרים של מעברים הכרוכים בניתוק מהרכב – טמפרטורת המקרר עולה מיד תוך דקות ספורות וחורגת מהטווח המותר.
• בשל קיבולת קירור מוגבלת, לחלק מהמקררים לוקח זמן ממושך של כ 20 דקות להתקרר לטמפרטורה הנדרשת בטרם ניתן לאחסן בהם את התרופה. נדרשת היערכות לפני היציאה לדרך ו"בזבוז" זמן סוללה.
• בשל קיבול קירור מוגבל – היצרן אינו מתחייב לגובה הטמפרטורה הפנימית אלא רק ל"הפרש" מינימלי בין פנים לחוץ. כאשר נוסעים למשל ברכב ללא מזגן שהטמפרטורה בו גבוהה – הטמפרטורה במקרר לא מסוגלת לרדת כלל למקסימום המותר של 8 מעלות

תרמוס ייעודי לתרופות עם טרמומטר מובנה ועם קרחום PCM לטווח הטמפרטורה הנדרש: זהו הפתרון הטכני היעיל, הנוח והבטוח ביותר עד להגעה ליעד שיש בו מקרר: הוא שומר על טווח הטמפרטורה הנדרש למשך 24 עד 30 (!) שעות גם בטמפרטורת סביבה גבוהה של 35 מעלות. דורש "טעינת" הקרחום בקור במקפיא של מקרר ביתי במשך מספר שעות לפני היציאה לדרך. לאחר יממה נדרשת שוב "טעינה" של קרחום במקפיא או בעת חירום שימוש במיכל חלופי עם מים קרים או מעורבבים עם קרח מרוסק. יתרונות תרמוס כזה:

• שומר על הטמפרטורה לטווח זמן ארוךDoor-to-Door מפתח הבית ועד לפתח המלון, כולל טיסת המשך, ללא צורך בבקשה מצוות המטוס לאחסון במקרר.
• קל לנשיאה לתרמילאים בכל תנאי דרך
• זול יחסית, אמין, לא מתקלקל

חסרונות:

• תלוי בסוג התרופה – נפח אחסון מעט מוגבל. ניתן לאחסן בתרמוס יותר תרופות שלא באריזה המקורית למרות שלעתים לא מומלץ. ניתן גם להשיג תרמוסים גדולים יותר לנשיאת כמות תרופות רבה לנסיעה ארוכה של מספר חודשים.
• תרמוסים אלה אינם מיובאים ואינם במלאי בארץ. יתכן ובגלל מתח הרווחים הקטן או גודל השוק המקומי הקטן. התרמוסים ניתנים לרכישה בחנויות מקוונות בחו"ל ויש להיערך מראש בגלל זמן המשלוח שיכול להגיע לחודש ואף יותר. חפשו את צירוף המלים medicine cooler flask

הסבר טכני קצר על PCM:

(phase change material)

אלה חומרים אשר אוגרים ומשחררים "חום כמוס" (באנגלית: Latent heat) בזמן מעבר של מצב צבירה ממוצק לנוזל ובחזרה. בקרחום עם מים זה קורה בטמפרטורה של 0 מעלות. לשמירת תרופות נעשה שימוש בחומרים ייעודיים לטווח הנדרש – 2 עד 8 מעלות או 2 – 18 מעלות

בטיסה:

1. לעולם אל תשלחו את התרופה בתא המטען של המטוס. היא עלולה להתקלקל בגלל הקור שבתא המטען או חלילה להתעכב ביממה בהגעה בגלל עיכוב בטיסת המשך.
2. רשויות הבידוק בשדות התעופה סלחניים לנושאי תרופות ומתירים נשיאת תרמוסים או צידניות תרופות עם קרחומים תקניים בכבודת היד (בתא הנוסעים) למרות שהללו מכילים ג'ל או נוזל.
3. באם אתם נושאים תרמוס ייעודי לתרופות – אין צורך אך אפשר לבקש לאחסן את כולו או רק את התרופה במקרר במטוס.
4. בחברות טיסה קטנות יתכן ורק תוכלו לקבל קוביות קרח במהלך הטיסה להוספה בשקית בחלל תיק הנשיאה או המיכל.
5. תאום מראש עם חברת התעופה: לא מעשי. תמיד תקבלו תשובות מנומסות אולם לא התחייבות. צוות המטוס בדרך כלל מתחשב ויעשה ככל יכולתו לסייע.

תרמוס מאולתר: למי שלא נערך מספיק זמן מראש:

1. קנו תרמוס מאיכות טובה עם דופן פנימית מפלדת אל חלד. אפשר גם לקנות תרמוס הכולל מד חום מובנה במכסה. מיכל ללא דופן כפולה עם וואקום או מיכל פלסטי – אינם מבודדים דיים ולכן אינם מתאימים. תרמוסים עם צוואר רחב (המיועדים למרק חם…) נוחים יותר לנשיאת תרופות אולם דגמים אלה, למעט האיכותיים שבהם, נוטים לאיבוד מהיר יותר של הקור (או החום) האגור בהם.
2. יש להתאים לתרמוס קרחון מאולתר עשוי ממיכל פלסטי מעט גמיש (שלא יתבקע בהקפאה) קטן אולם בנפח המרבי הפנוי בתרמוס בהתחשב בנפח התרופה. ניתן גם להשתמש בשקית עבה לאחסון תערובת הקרח והמים הקרים כאשר שפת השקית נאטמת מחוץ לתרמוס באמצעות הידוק המכסה.
3. קרחומית \ כרית חרוזי ג'ל הניתנת לרכישה בחנויות פארמה תתאים את צורתה בקלות לנפח הפנוי בתרמוס אולם כריות אלה נוטות להיקרע לאחר שימוש קצר ויש לטפל בהן בעדינות.
4. קנו מד טמפרטורה דיגיטלי הפועל באמצעות סוללה הכולל כבל עם רגש טמפרטורה חיצוני. יש למדוד לפרקים את הטמפרטורה בתוך התרמוס או בתוך כל תיק נשיאה אחר שרכשתם. בלית ברירה, תרמומטר זכוכית\כספית קטן גם יתאים. מד חום גוף אינו מתאים למדידת טווח הטמפרטורות האלה.
5. קנו מספר תרמוסים, נסו אותם עם הקרחון המאולתר ובחרו לנסיעה את זה שהטמפרטורה בו נשמרת לזמן הארוך ביותר. בצעו את ההשוואה בתנאים דומים ככל הניתן – עם אותה הכמות של קרח ובאותה טמפרטורת סביבה.
6. הסכנה והתקלה השכיחה בשימוש בתרמוס מאולתר: חוסר בקרה בקירור יתר לטמפרטורה נמוכה מאפס. לעיתים מד טמפרטורה משולב במכסה תרמוס שנועד לשמירת משקה חם לא יציג כלל טמפרטורות נמוכות מאפס. התצוגה של 0 מעלות היא אינדיקציה שהטמפרטורה נמוכה הרבה יותר.

הנחיות נוספות:

1. קראו את העלון לצרכן של התרופה ומלאו אחר ההוראות. יש ספק? התייעצו עם הרוקחים. הקפידו גם על שימוש בהתאם לתאריכי הפתיחה והתפוגה המסומנים.
2. יהיה המוצר או הפתרון אשר בחרתם – התנסו בו לפני הנסיעה. קחו את תיק הנשיאה או התרמוס או המקרר כולל התרופה (!) לנסיעת מבחן, לטיול, לקניות, לעבודה ומדדו את כושר הקירור, משך שמירת הקור באמצעות מד טמפרטורה והתנסו בסרבול הכרוך בנשיאה.
3. חובה למדוד באמצעות תרמומטר. אין להעריך את הטמפרטורה באמצעות תחושה – התחושות עלולות להטעות. גם טמפרטורה של 15 מעלות שחורגת מהנדרש תורגש ביום חם בטעות כ "מאוד קר". מדי טמפרטורה דיגיטליים כוללים לעתים כפתור כיול. כדי לכייל אותם ב "תנאי דרך" האמצעי הטוב ביותר הוא להשתמש בחום הגוף כמקור ייחוס. מדדו את טמפרטורת הגוף כאשר הרגש מתחת ללשון ולאחר שהתייצבה – כיילו את התצוגה לטמפרטורה של 36.5 מעלות.
4. אין לסמוך על מקרר חדר המלון. כאשר המזגן בחדר אינו פועל מקררים אלה בדרך כלל אינם מסוגלים להגיע ל 8 מעלות אלא ל 12 עד 15 מעלות בלבד.
5. באם אתם מאחסנים את התרופה במקרר של המסעדה או המטבח במקום השהיה או האירוח: וודאו שלא תאוחסן בטעות בחלל המקפיא. צוות המלון מתחלף במשמרות. וודאו שההנחיות ידועות לכולם. אחסנו בקופסה פלסטית שקופה עם אריזה מקורית של התרופה ועם רישום שם וטלפון להתקשרות – רצוי מספר מקומי.
6. גם באחסון במקרר ביתי – וודאו את הטמפרטורה בתוכו בפינת האחסון של התרופה. תופתעו לגלות עד כמה לא אחידה הטמפרטורה במקומות שונים בחלל המקרר ויתכן צורך להגביר את כפתור הקירור (התרמוסטט) לטמפרטורה נמוכה יותר. הימנעו מאחסון בדלת המקרר הנתונה לשינויי טמפרטורה בעת פתיחה.
7. בטיול – אין לשאת את התרופה בצמוד לגוף כדי שלא תתחמם. ניתן לשאתה בתרמיל ולעולם לא להשאירה ברכב.
8. לפני הנסיעה היוועצו ברופא המטפל שלכם. ייתכן ויאשר לכם לתקופת הנסיעה תרופה אחרת או מינון אחר או אופן שימוש אחר שיכולים להקל על ההתמודדות עם הצורך בקירור או נפח התרופה שעליכם לשאת.
9. בקשו מהרופא המטפל שיאשר לכם להתייעץ אתו במידת הצורך בצ'אט או טלפונית למקרה של תקלה או אירוע לא צפוי אחר.
10. קחו אתכם העתק מרשם של התרופה, העתק של בדיקת דם עדכנית ואם אפשר סיכום מחלה (גם אם בעברית). במקרה של צורך ברכישה מקומית בחו"ל בעקבות אבדן או נזק, יהיה עליכם לפנות לרופא מקומי שעל סמך על המרשם הישראלי – ירשום לכם מרשם מקומי אשר רק באמצעותו תוכלו לרכוש את התרופה בבית מרקחת. בדקו מראש זמינות מלאי של התרופה שאתם נוטלים. לעתים התרופה שתמצאו בארץ היעד תהייה בגודל או ריכוז אחר מזה הרשום לכם בארץ. תמיד התייעצו עם הרופא שלכם כיצד לפעול.
11. העתק מרשם גם נדרש לעתים לצורך מעברי גבול כדי לשכנע את הרשויות שהתרופות שאתם נושאים אינן סמים אסורים.
12. במהלך הנסיעה יתכן ויהיה עליכם לנטר את מצבכם באמצעות בדיקת דם או בדיקה אחרת. לפני הנסיעה – צרו קשר ובדקו זמינות של קליניקה או מרכז רפואי בעל מוניטין, קרוב למקום שהייתכם. במדינות רבות, ניתן למצוא מרכזים כאלה רק בערים הגדולות.

נסיעה טובה…

נכתב על ידי: טוביה לב