ארבע סיבות שיסבירו את הצורך של המטפל העיקרי להמשיך בתפקידו

ראש השנה בפתח וכל בית ישראל בהכנות חגיגיות. מה נאכל בסעודה? מה נלבש לכבוד השנה החדשה שמגיעה אלינו. 

חג עם כל כך הרבה סמלים המדברים על שפע, בריאות טובה, אהבה, שמחה.

לא לכל המשפחות יש תחושה כזאת לפני החג. יש משפחות רבות שמתמודדות עם טיפול ואחריות על אדם חולה במחלה קשה ותשומת הלב שלהם נתונה כמעט אך ורק אליו. להחלמה שלו, להבראה שלו. 

אדם חולה לעולם לא נמצא לבד, בוודאי שלא בסביבה שלנו, בישראל. אנחנו מאופיינים במשפחתיות ובתמיכה הדדית. זהו היופי שלנו. למשפחתיות יש המון המון יתרונות כאשר מדובר בטיפול באדם חולה. אחת היתרונות למשל היא התמיכה ההדדית אחד בשני. 

לרוב במשפחה יש אדם אחד שנוטל עליו את הטיפול במטופל, הקשיש או הסיעודי. זאת יכולה להיות אמא מסורה שמוותרת על עצמה ועל החיים שלה בשביל החולה, בת שעוזבת את העבודה בשביל לטפל באבא או אמא הסיעודיים שלה.

אפילו שמעתי לאחרונה על נכדה שבהיותה בת שתים עשרה עזבה את בית הספר והתמסרה לטיפול בסבתא חולה במשך שתים עשרה שנים. יש אנשים שיאמרו או יכתבו שמצב כזה הוא לא טוב.

אני מציעה במאמר הזה הסתכלות אחרת שמדברת על בחירה חופשית ומהכוון הזה אני חושבת שאין דבר כזה לא טוב. אם למטפל העיקרי טוב והוא מרגיש שזה הדבר הנכון עבורו לעשות הרי שזה טוב. 

• טיפול באדם חולה היא משימה לא פשוטה כלל אך זוהי משימה שיכולה ללמד את המטפל על עצמו, על תכונות שלא הכיר לפני כן ועל תעצומות נפש. לרוב , אנשים שמתמסרים לטיפול באדם אחר לא מעוניינים לקבל עזרה והופכים ממש לקנאים לכך שהם יישאו בנטל הזה כמעט לבד. יש לזה סיבה. זוהי סיבה פסיכולוגית נפשית של המטפל עצמו. 

יכול להיות שהוא מבקש הכרה באהבתו של החולה ומרגיש שאם יטפל במסירות יקבל את האהבה הזאת שלא קיבל בתקופה שבו החולה היה בריא. 

לדוגמא:
אני מלווה כעת משפחה שבה יש שתי בנות. כל החיים האבא היה אדם מאוד מאוד קשה, לא מתחשב , כעסן, לא העריך שום דבר שהבנות שלו עשו, תמיד הדגיש כמה הילדים של השכנים טובים ומוצלחים יותר ואפילו היה אומר את זה באוזני הילדים שלו עצמם כדי שישמעו. כלום לא סיפק אותו.
הילד היה מצליח במבחן ומביא הביתה את התעודה עם ציון תשעים, האבא היה כועס למה לא קיבל מאה. ככה הילדים האלה גדלו. כיום האבא כמעט בן תשעים, יושב על כסא גלגלים, שוקל ארבעים קילו. בקושי מסוגל לדבר, מבקש לסיים את חייו, סובל מדיכאון ומדמנציה. 

הילדים שלו, מבקשים הכרה בכך שהם מוצלחים וטובים, ממשיכים להגיע לבקר את האבא יום יום ואפילו שלוש פעמים ביום. עומדים דום לכל מה שצריך לעשות בשבילו, קונים תרופות, הולכים עבורו לרופא, תומכים במטפלת וקופצים על כל טלפון לראות מה קרה. 

וכשהם מגיעים הם שומעים כמה הם ילדים רעים, מטומטמים שלא שווים כלום.

אני מניחה שעד מותו של האב וגם אחרי כן הילדים ימשיכו להשתדל למלא את החלל הריק ולקבל אהבת אב כפי שהם מצפים לה. 

• סיבה שנייה יכולה להיות סיבה שקשורה בגנטיקה של המשפחה, יכולה להיות שבמשפחות ספציפיות יש אמונה מסוימת שהילד הגדול למשל, או לחילופין הילד הקטן במשפחה , צריך להיות זה שיטפל בהורים הקשישים והוא מוותר על חייו בשביל זה.
  אגב, זה לא חייב להיות משהו גלוי, יכולה להיות התנהלות כזאת בתוך משפחה שלא תהייה ידועה לאותו בן משפחה אבל זה יעובר אליו באופן אפיגנטי. (ב DNA המשפחתי) במצב כזה הילד מרגיש מחויב לטפל בהורה שלו. 

הדוגמא שעולה לי היא מהסרט על יהודה פוליקר (סרט נפלא ומרגש) שבו יהודה מספר שהוא תמיד רצה לנגן אבל אבא שלו שהיה ניצול שואה, אמר לו, אתה ילד יווני ואצלנו היוונים הילד הקטן נשאר איתנו בבית עד שנמות ומטפל בנו. הוא לא נשאר לבסוף אבל ההחלטה לעזוב עלתה לו בייסורים קשים. (ממליצה לראות את הסרט)

• סיבה שלישית יכולה להיות סיבה היסטורית  שקשורה אפילו לגלגולים קודמים של הנשמה של המטפל. המטפל בגלגולים קודמים טיפל בבן משפחה, היה מטפל ידוע או עסק בטיפול כלשהוא והוא מביא אתו את היכולת הזאת לעולם הזה ולתפקיד החדש שבחר. לא כולם מאמינים בגלגולים קודמים, ניתן לשים לב גם לנקודה הזאת כשילד קטן מגלה יכולות טיפוליות שלא הגיוני שלמד אותם כבר מפאת גילו הצעיר. או שלמטפל יש מיומנויות טיפול שלא נלמדו אלא הגיעו אליו כחלק ממנו.
• סיבה רביעית ואחרונה יכולה להיות סיבת הנשמה: נשמת המטפל הגיעה לעולם הזה כדי להתמודד עם הקושי, העול והאחריות שבטיפול באדם קרוב אליו . נוכל לדעת אם זאת הסיבה על אם אותו אדם יאמר " אני תמיד ידעתי שאהיה מטפל" מאז שנולדתי כולם באים אלי שאטפל בהם" זהו שיעור של הנשמה, הנשמה הגיע להתמודד עם הטיפול .

לסיכום:
יש סיבות רבות לכך שמטפל עיקרי נשאר בתפקידו למרות שנראה שהוא מאוד מאוד סובל ומאוד קשה לו. מקומה של הסביבה היא לתמוך במטפל העיקרי אך לא לנסות להחליף אותו או לגרום לו לעזוב את תפקידו מתוך הבנת חשיבות המקום הטיפולי עבור המטפל עצמו.

מאחלת לכולם שנה טובה שנה של הגשמת הייעוד והשאיפות. מאמר זה נכתב ע"י איריס מרפואת חיים

רפואת חיים הנו ארגון העוסק בתמיכה, ליווי ומתן מענה כוללני כאשר מתעורר משבר רפואי במשפחה.  להתייעצות והשירותים שלנו לחצו כאן 

נערך ע"י מערכת עזרים