דמנציה – חלק א – הבעיה, סימפטומים, סימני אזהרה והמלצות לטיפול

דמנציה – חלק א – הבעיה, סימפטומים, סימני אזהרה והמלצות לטיפול

מהי דמנציה?

"דמנציה" היא קובץ של תסמינים המצביעים על פגיעה בתפקודי המוח הגבוהים (בעיות זיכרון, שפה, יוזמה, זיהוי, תפיסה ושיפוט), שינויי התנהגות וירידה תפקודית. ישנן מחלות רבות הגורמות לדמנציה. המוכרת והשכיחה מבניהן היא מחלת האלצהיימר, אולם קיימות מחלות נוספות המובילות לדמנציה כפי שיפורט בהמשך.

בדרך כלל הסימפטומים של דמנציה מחמירים עם הזמן. אופי הסימפטומים וקצב השתנותם שונים במחלות השונות ומאדם לאדם, אך עם התקדמות המחלה החולה יתקשה יותר ויותר בביצוע פעילויות יומיומיות, ועם הזמן ייעשה תלוי לחלוטין באחרים. דמנציה  בדרגת חומרה קשה עלולה לגרום למצב בו החולה יהיה תשוש נפש.

היקף הבעיה

אומדן מספר החולים בארץ הוא כ-120 אלף.

ככלל, בקרב בני 60 שכיחות הדמנציה היא 1%, ושכיחות זו מוכפלת בכל חמש שנים עם העלייה בגיל. כלומר בקרב בני 64-60 שכיחות הדמנציה באחוזים היא 1%, בקרב בני 69-65 – 2%, בקרב בני

74-70 השכיחות היא 4%, בקרב בני 75-70 – 8%, וכן הלאה עד בני 90-85, ששכיחות הדמנציה בקרבם היא כ-30%, ומעל גיל 90 כשני שלישים.

על פי מחקרים שונים, שכיחות הדמנציה בקרב בני 65 ומעלה המתגוררים בקהילה ובמוסדות כאחד מגיע לכ-20%. מחציתם לוקים במחלה ברמת חומרה קלה, רבע לוקים ברמת חומרה בינונית, ורבע לוקים ברמת חומרה קשה. בהשוואה לפי מין נמצא, כי 20% מהנשים לוקות במחלה לעומת 15% מהגברים.

מחקרים שנערכו בארצות הברית מראים על עלייה של 10% במספר החולים בחמש השנים האחרונות, והצפי הוא שמספרם ישלש  את עצמו עד 2050. זאת בעיקר עקב הארכת תוחלת החיים של האוכלוסייה.

סימפטומים של  דמנציה

  • אובדן יכולת הזיכרון לטווח קצר, ובהמשך גם לטווח רחוק יותר
  • קושי במילוי מטלות מוכרות
  • בעיות שפה ותקשורת
  • קושי בהפעלת מכשירי בית
  • פגיעה בזיהוי חפצים ובני אדם
  • חוסר התמצאות במקום או בזמן
  • שיפוט לקוי
  • בעיות בחשיבה מופשטת
  • שינויים במצב הרוח ובהתנהגות
  • שינויים באישיות
  • אובדן יוזמה
  • קושי בתפקוד היומיומי כולל רחצה, הלבשה, נטילת תרופות וכו'
סימני אזהרה

לפניכם רשימה של סימנים נפוצים לדמנציה. אם ברשימה שלהלן יש סימפטומים אשר, לדעתכם, מתאימים להתנהגות האדם שאתם חוששים למצבו, רצוי לפנות לרופא המתמחה במחלות הדמנציה (נוירולוג, פסיכיאטר או גריאטר) לבדיקה יסודית.

  1. אובדן זיכרון המשפיע על העבודה

טבעי לשכוח מדי פעם מטלות, שמות עמיתים או מספרי טלפון של שותפים לעבודה, ומאוחר יותר להיזכר בהם. אלה הסובלים מדמנציה (לדוגמה: חולים במחלת האלצהיימר או בסוגים אחרים של דמנציה), עלולים לשכוח דברים לעתים קרובות יותר, והם אינם נזכרים בהם אחר-כך.

  1. קושי במילוי מטלות מוכרות

אנשים עסוקים יכולים, מפעם לפעם, לא לשים לב, להשאיר את התבשיל בתנור ולהיזכר שיש להגישו רק בסוף הארוחה. חולי אלצהיימר עלולים להכין ארוחה ולא רק לשכוח מרכיבים שלה אלא אף לשכוח, שבכלל הכינו אותם.

  1. בעיות שפה

כל אדם נתקל מדי פעם בקושי למצוא את המילה הנכונה, אך יצליח לסיים את המשפט עם מילה מתאימה אחרת. חולה אלצהיימר עלול לשכוח מילים פשוטות או להחליפן במילים שאינן מתאימות, ובשלב מתקדם של המחלה להפוך את המשפט כולו לבלתי מובן.

  1. חוסר התמצאות בזמן ובמקום

טבעי לשכוח לרגע איזה יום היום, או לאן פניך מועדות. חולי אלצהיימר עלולים ללכת לאיבוד ברחוב שלהם, בלי לדעת היכן הם נמצאים, איך הגיעו לשם, וכיצד יחזרו הביתה.

  1. שיפוט שגוי או מידרדר

יתכן, שאדם יהיה שקוע כל כך במעשיו או בשיחת טלפון, עד שישכח לרגע את הילד הנתון תחת שמירתו. חולי אלצהיימר עלולים לשכוח לחלוטין, שילד נמצא תחת פיקוחם. הם עלולים להתקשות להתלבש או להתלבש בצורה משונה, כמו להתעטף בכמה חולצות זו על גבי זו.

  1. בעיות של חשיבה מופשטת

אנשים, שבדרך כלל מחשבים ומאזנים את פנקסי הצ'קים שלהם, עלולים להתבלבל אם החישוב מסובך מן הרגיל, אך בסופו של דבר יגיעו לפתרון. חולה אלצהיימר עלול לשכוח לחלוטין מהם מספרים ומה יש לעשות בהם.

  1. הנחת דברים שלא במקומם

כל אדם עלול להניח את ארנקו או את מפתחותיו שלא במקומם מפעם לפעם. חולה אלצהיימר עלול לשכוח היכן הניח את חפציו לעתים קרובות או להניח  דברים במקומות בלתי מתאימים, למשל: את המגהץ במקפיא או את השעון בכלי של הסוכר.

  1. שינויים במצב הרוח או בהתנהגות

לכל אדם יש לעתים יום גרוע, והוא עלול להיות עצוב או מצוברח מזמן לזמן. אצל חולה אלצהיימר או חולה בסוג אחר של דמנציה עלולים להתרחש שינויים קיצוניים במצב הרוח ללא  סיבה נראית לעין, כמו מעבר משלווה לדמעות, לכעס ושוב לרוגע – והכול בפרק זמן קצר.

  1. שינויים באישיות

בדרך כלל משתנה אישיותו של אדם במידה מסוימת עם הגיל. אצל חולה דמנציה (בשל מחלת האלצהיימר, בשל מחלות כלי הדם במוח או בשל קהיון פרונטוטמפוראלי) השינויים באישיות עלולים להיות ניכרים – אדם שקט ונוח לבריות עלול להפוך רגזן, טרחן וחשדן, ולעתים כנוע, כפי שלא היה בעבר. בד"כ דמנציה הופכת את החולים לאפתיים, כך שהחולה יפגין אי-אכפתיות  ביחסיו עם אנשים שהיו קרובים לו בעבר.

  1. אובדן יוזמה

תופעה טבעית היא התעייפות מעבודות משק הבית, מפעילויות עסקיות או מחובות חברתיים, אבל מרבית האנשים חוזרים ומגלים יוזמה ועניין. חולה בדמנציה עלול להפוך לפאסיבי ויזדקק לעידוד כדי לגלות מעורבות בפעילויות שונות.

הטיפולים הניתנים היום לחולים הסובלים משיטיון אינם מרפאים את המחלה אלא מעכבים את הסתמנותה. עקב כך חשוב להתמקד במניעת גורמי הסיכון למחלות הגורמות לשיטיון.

גורמי הסיכון  לשיטיון הם גנטיים ונרכשים. גורמי הסיכון הנרכשים כוללים מצבי חסר תזונתי ומצבים המשבשים את חילוף החומרים במוח. מרבית גורמי הסיכון ניתנים לטיפול.

מומלץ:

לשמור על אורח חיים בריא 

דיאטה בריאה ומאוזנת הכוללת  מזון המכיל אומגה 3 ויטמין E וירקות וממעיטה בשומן מן החי. דיאטה ים תיכונית הוכחה כיעילה במניעת שיטיון.

שתיית 50 סמ"ק יין אדום ביום נמצאה מועילה בדחיית שיטיון.

שתית 8-10 כוסות מים ביום משפרת הערנות (אלא אם ידועה התווית נגד).

פעילות גופנית, לפחות כ-150 דקות בשבוע בבית, ומחוץ לבית בהתאם למצב הגופני (וייעוץ הרופא המטפל). פעילות גופנית נמצאה מועילה בדחיית הסתמנות ובהאטת ההידרדרות בתפקודים הקוגניטיביים.

טיפול תרופתי מיטבי.

להקפיד על ערכים מאוזנים במידת האפשר של: 

ערכי לחץ הדם

רמת הסוכר והשומנים בדם

משקל הגוף

ובנוסף – חשוב להקפיד על פעילויות חברתיות ואינטלקטואליות. 

נכתב ע"י: עמותת עמדא


נערך ע"י: צוות עזרים