איכות חייו של המטפל

מחלת האלצהיימר היא ארוכה וממושכת.

במשך שנים חווים הקרובים והמטפלים העיקריים הידרדרות אטית ומתמשכת בתפקודים הקוגניטיביים של האדם עם דמנציה.

הטיפול בקשיש הלוקה בדמנציה ובאלצהיימר אינו קל ועל המטפל העיקרי מוטל עומס רב הנובע מן הצורך להתמודד עם השינויים הרבים המתרחשים בתפקוד אדם עם דמנציה.

העומס נובע הן מהמטלות הפיזיות בחיי היום-יום והן מן ההתמודדות הרגשית הנובעת מתהליך ההיפרדות האיטי והממושך מאדם קרוב.

כאשר המטפלים העיקריים בחולים הם בני זוג מבוגרים, קיים סיכון גדול של המטפל ללקות בדיכאון. התלות של האדם עם הדמנציה בו קושרת אותו לבית, מגבילה את צעדיו, אינה מאפשרת לו להתרועע עם חברים ועם מכרים, והוא עלול להיקלע למצב של חוסר מוצא ושל הזנחה עצמית, להם עלולים להתלוות השלכות בריאותיות ונפשיות קשות.

המטפל של האדם עם הדמנציה חייב לשמור על כוחותיו שלו, כדי שיוכל להמשיך לעמוד במשימת הטיפול בבן המשפחה עם הדמנציה וכדי שיוכל להמשיך לחיות את חייו עם מידה מסוימת של איכות ושמחה.

מצב רוחם ובריאותם הטובה של המטפלים ישפיעו על התנהגותם ועל ביטחונם של החולים.

תחושות של לחץ וחרדה ישפיעו מיידת על האדם עם הדמנציה.

לפיכך, מטפלים עיקריים חייבים ללמוד לדאוג לעצמם ולהחזיר לעצמם את הכוחות באמצעים פשוטים:

• • לקחת פסק זמן ולהקדישו למנוחה ולעשיית דברים למען עצמם – שינה לא מופרעת בלילה, צפייה שקטה בטלוויזיה או יציאה מן הבית לבד.
  • להיעזר באנשים אחרים כדי לשוחח, לחלוק את הקשיים, הן עם חברים והן עם בעלי מקצוע (הן רשויות והן עמותות שונות מציעות עזרה ותמיכה נפשית מסובסדת).
  • לחלק את עול הטיפול וההשגחה עם בני משפחה נוספים, ילדים ונכדים בוגרים, ולהיעזר בהם כדי לקחת פסק זמן.
  • ללמוד להתפשר מעט על איכות הטיפול המוענק לאדם עם הדמנציה, גם אם אינו טוב כמו זה הניתן על ידי בן המשפחה, כדי לאסוף כוחות להמשך המשימה.
  • להיעזר במטפלים בשכר.
  • לפנק את עצמם מדי פעם במתנה או במשהו אחר מהנה.
  • להימנע מהתבודדות, להיפגש עם חברים, לצאת לטיולים, לשמור על תזונה נכונה ועל פעילות גופנית.

סכנת הזנחה והתעללות בחולי האלצהיימר והזנחתם

על פי ממצאי סקר ארצי, שנערך בישראל, כל זקן חמישי בארץ חשוף להתעללות ו/או להזנחה.

מחקרים שנערכו בארצות הברית מצביעים על כך, שחולי דמנציה חשופים להתעללות ולהזנחה פי שניים וחצי יותר מזקנים אחרים.

הפגיעה נגרמת בדרך כלל על-ידי אדם או אנשים החיים בסביבתו הקרובה של הזקן, ובעקבות כך נגרם לו סבל ונזק, ועולה רמת הסיכון לפגיעה בשלומו ובביטחונו.

התעללות היא התנהגות המתרחשת לאורך זמן ופוגעת באופן פיזי, מיני, נפשי, רגשי וכלכלי.

הירידה הקוגניטיבית ובעיות ההתנהגות הנגרמות בעקבות מחלת האלצהיימר ומחלות דמנטיות דומות מגבירות את הסיכון להתעללות באדם עם הדמנציה ולהזנחתו.

עם התפתחות המחלה והירידה ברמת התפקוד גדלים צורכי הטיפול, ההוצאות הכספיות, התלות של האדם עם הדמנציה בסביבה והשפעתה של המחלה על אורח החיים של בני המשפחה.

בדרך כלל קרובי האדם עם הדמנציה מפגינים מחויבות ומסירות ומעניקים לאדם עם הדמנציה שעות רבות של טיפול אבל מחלת האלצהיימר היא גורם לחץ על המטפלים הקרובים לאדם עם הדמנציה.

במישור ההתנהגותי – שינויים המתרחשים כתוצאה מהפרעות התנהגות, כגון: התנהגות בלתי צפויה, שוטטות, הליכה לאיבוד ואי שקט – דורשים עמידה על המשמר ללא לאות. בשל הלחץ והשחיקה עלולים בני המשפחה להיקלע לקונפליקטים ולפגיעה באדם עם הדמנציה.

נוסף על כך, לעתים, אדם עם דמנציה, המתנהג באלימות כסימפטום של המחלה, מגביר את הסיכון להפוך לקורבן התעללות מצד המטפל העיקרי.

במישור הכלכלי – במהלך הזמן מאבדים החולים את יכולתם לנהל את ענייניהם, את כספם ואת רכושם. במצבים אלה בני משפחה, שכנים או מכרים, ולעתים אף מטפלים/ות, עלולים לקבל לידיהם שליטה מוחלטת על חייו, על רכושו ועל משאביו של הזקן.

לעתים הם לא משתפים במתרחש את הזקן או את בני המשפחה האחרים.

ההתעללות כוללת:

פגיעה פיזית – כאב פיזי או פציעה המתבטאים במכות, בכוויות, בחבלות, בקשירה פיזית ובקשירה כימית (מתן מינון יתר של תרופות הרגעה)

התעללות פסיכולוגית/נפשית – הגורמת סבל נפשי. הדבר מתבטא בעלבונות, בהשפלה, באיומים ובהתייחסות אל הזקן כאל ילד קטן.

ניצול כלכלי – שימוש וניצול כספו ומשאביו החומריים של הזקן

הזנחה  מוגדרת כחסך בצרכים בסיסיים או בשירותים חיוניים (מזון, תרופות, טיפול רפואי, סיוע בתפקוד).

דרכי התמודדות – פנייה לגורמים בקהילה, כגון: עובדת סוציאלית או פקידת סעד, לבדיקת העניין.

נכתב ע"י: עמותת עמדא

נערך ע"י מערכת עזרים