עומדים בפני בדיקה או טיפול רפואי? על חובת הגילוי שמעתם? 

כל אדם זכאי להחליט באופן אוטונומי ועצמאי אילו הליכים רפואיים יבוצעו בגוף שלו. בהתאם לכך, החוק והפסיקה של בתי המשפט קובעים, כי אין מקום לבצע באדם בדיקה או טיפול רפואי ללא קבלת הסכמה "מדעת".

כלומר, הסכמה שניתנה לאחר שהמטופל קיבל מהמטפל את המידע הרלוונטי, כדי שיוכל להבין את מצבו הרפואי ואת מהלך הטיפול, לשקול את היתרונות והחסרונות, ולקבל החלטה מושכלת אם להסכים לקבלת הטיפול אם לאו.

אחרת, אדם מן השורה, שאיננו איש מקצוע רפואי, לא יכול להבין באופן ממשי את הנתונים הנדרשים כדי לקבל החלטה, ולכן מסתמך באופן כמעט מלא על המלצת הרופא.

במסגרת המידע שהרופא מחויב לגלות למטופל, נכללים פרטי המידע הבאים: 

✓ אבחנת מצבו הרפואי של המטופל.

✓ תיאור הטיפול הרפואי המוצע, לרבות התועלת הפוטנציאלית שלו והסיכויים שהוא יצליח.

✓ הסיכונים הטמונים בטיפול המוצע, כולל תופעות לוואי אפשריות, כאבים ונזקים נוספים.

✓ אסכולות רפואיות נוספות או טיפולים רפואיים חלופיים שיכולים להתאים למטופל, לרבות הסיכויים והסיכונים שלהם.

✓ סיכונים פוטנציאליים אם המטופל יחליט שלא לקבל טיפול רפואי; 

✓ אם מדובר בטיפול חדשני או ניסיוני, הרופא נדרש ליידע את המטופל גם על כך, כדי שידע כי המידע שנצבר לגבי טיפול זה איננו רב. 

חשוב לדעת כי רופא איננו ייוצא ידי חובה בכך שהוא מחתים את המטופל על טופס הסכמה סטנדרטי, שאינו כולל את הפרטים הנדרשים, אלא הוא צריך לשוחח עם המטופל ולשקף לו את הדברים בצורה ברורה ומפורשת.

עם זאת, הרופא לא נדרש "להציף" את המטופל במידע אינסופי על חלופות לא רלוונטיות וסיכונים נדירים אשר סביר להניח שלא יקרו, על מנת שלא לבלבל את המטופל יתר על המידה.

ככל שהרופא לא עמד בחובת הגילוי המוטלת עליו, המטופל יכול לתבוע אותו על רשלנות רפואית, גם אם הפרת חובת הגילוי לא גרמה לו נזק ממשי, אלא בגין עצם הפגיעה באוטונומיה שלו. 

אם נפגעתם מטיפול רפואי שבוצע בכם מבלי שידעתם מראש על הסיכונים שלו – פנו עוד היום לעורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית, לליווי וייצוג מיומן.

מאמר זה נכתב ע"י משרד עורכי דין פנר גדעון.

 

נערך ע"י צוות עזרים.