עו"ד ענת וילנאי הינה בעלת משרד עו"ד העוסק דיני משפחה עם התמחות במגוון הנושאים הבאים: הסכמי ממון, צוואות, ירושות, ייפוי כוח מתמשך, גירושין והליכי גישור.
משרד עוה"ד ענת וילנאי ממוקם בשורש ומעניק שירות ללקוחות בירושלים והסביבה וגם באזור המרכז. המשרד מעניק שירות אישי ומקצועי, המותאם אישית לצרכי הלקוח.ה ולנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
רבים מהלקוחות הינם בגיל השלישי ועו"ד ענת וילנאי זמינה באופן אישי לכל לקוח ולקוחה וגמישה מבחינה שעות הפעילות. כמו כן, עו"ד ענת וילנאי יכולה להגיע באופן אישי לבית הלקוח.ה במקרים בהם אין הלקוח.ה יכול.ה להגיע אל המשרד.
צוואות הדדיות:
צוואה הינה מסמך המאפשר לכל אדם בגיר, הצלול בדעתו, בכל עת שיחפוץ, לערוך מסמך על פיו הוא מורה כיצד יחולק עזבונו לאחר פטירתו. אם לא יערוך צוואה, אזי חלוקת עזבונו תיעשה בין קרובי משפחתו של הנפטר, על פי החוק.
החוק אף מאפשר לבני זוג לערוך צוואה הדדית. בפרקטיקה מדובר בצוואות תואמות של שני בני הזוג בין אם מורישים הם אחד לשני או לצד שלישי כלשהו וזאת מתוך הסתמכות על צוואת השני.
מעמדה של הצוואה ההדדית הוא ייחודי ושונה ממעמדה של הצוואה האישית. יש הסוברים כי הצוואה ההדדית מעוררת קשיים עקרוניים ומעשיים כאחת, ואתייחס לשניים מהם:
- הצוואה ההדדית אינה מתיישבת עם עקרון הצוואה האישית, ועם עקרון החופש להוריש בהתאם לרצון המצווה. שלא כמו בצוואה האישית, בה המצווה חופשי לשנותה בכל עת שיחפוץ, בצוואה הדדית, כובל עצמו המצווה, במעין הסכם ממון, לבן זוגו שהלך לעולמו, ומוותר למעשה על זכותו המוחלטת לחופש ההורשה.
- הוא בביטולה בפועל של צוואה הדדית: כאשר שני בני הזוג עדיין בחיים, יכול כל אחד מהם לבטל את הצוואה ובתנאי שמסר הודעה בכתב לבן הזוג השני. עד כאן זה פשוט.
אולם, אם אחד מבני הזוג הלך לעולמו, על זה הנותר בחיים יקשה לשנות את צוואתו ולעיתים אף בלתי ניתן. אם בכל זאת רוצה הנותר בחיים לבטל את הצוואה ההדדית ולערוך צוואה אישית חדשה, אזי עליו להסתלק מחלקו בעיזבון אם טרם חולק העזבון. אם כבר חולק העזבון עליו להחזיר את כל שקיבל מהעיזבון, בין אם בעין ובין אם בשווי הערך.
להתייעצות ולמידע נוסף אשמח לעמוד לרשותכם.
הליך גישור בגירושים – מדוע הוא כל כך חשוב ויעיל
הליך גירושים מראש הינו הליך קשה ומורכב, כרוך בלחצים כספיים אדירים, טעון רגשית, ומשליך על כל בני המשפחה, ובעיקר על הילדים, אשר חווים שלא מרצונם את התפרקות התא המשפחתי.
המגמה הרווחת היום במדינות שונות וגם בארץ, היא לחייב את בני הזוג המבקשים להתגרש לנסות וליישב את הסכסוך בהליך של גישור מחוץ לכתליי בית המשפט.
הליך הגישור מתנהל אצל מגשר – ומומלץ ללכת למגשר המומחה בדיני המשפחה ובקיא בהליך הגישור עצמו – כאשר שני בני הזוג יושבים עם המגשר סביב שולחן הגישור – בין אם יחדיו ובין אם כל אחד בנפרד – בין עם עורך דין ובין אם לאו.
בהליך כזה מעלים הצדדים את הבעיות, את רצונותיהם, דרישותיהם, מאזינים אחד לשני ובעזרת המגשר מגיעים לפתרונות בהסכמה. תפקידו של המגשר הוא להנחות את הצדדים, לייעץ, לומר מה דעתו אך לא להכריע. בגישור יש מקום להגיע לפתרונות גמישים, צודקים יותר, המתאימים לנסיבות המסוימות של המשפחה ואין הכרח להיצמד לפתרונות על פי החוק כפי שקורה בבית המשפט.
חשוב לדעת, כי הליך הגישור מתקיים כל עוד שני בני הזוג רוצים בו, וכל אחד מהם יכול להפסיקו כאשר יחפוץ. יחד עם זאת חשוב מאוד להיות מודעים שאם מחליטים להפסיק את הגישור, האלטרנטיבה היא הליך בבית המשפט.
בבית המשפט צפוי לבני הזוג מסע "מלחמתי", כוחני, ארוך, מתיש ומייגע, ויקר מאוד ביחס להליך הגישור. כמו כן, הכרעת הדין היא בידי בית המשפט בלבד ולא בידי הצדדים. בית המשפט פוסק על פי הדין ועל פי הראיות שבפניו, ובמקרים רבים בפוסקו בסוגיות השונות – כגון: איזון משאבים, מזונות, הסדרי ראיה – הוא לא בהכרח לוקח בחשבון את מכלול הסוגיות כמקשה אחת.