בריאות נפשית בגיל השלישי

בריאות נפשית בגיל השלישי – מפתח לנפש בריאה בגיל השלישי

הזדקנות מלווה בשינויים פיזיים, תפקודיים וחברתיים – אך השפעתם על הנפש לעיתים קרובות פחות נראית לעין ויותר מהותית. מצבי פרישה, אובדן בני זוג או חברים, ירידה ביכולות התפקודיות ובדידות – עלולים להוביל לתחושות של דיכאון, חרדה, ירידה בתפקוד הקוגניטיבי ואובדן משמעות.

לפי ארגון הבריאות העולמי( Mental health of older adults ,20 Oct 2023 ) , כ-15% מהאנשים מעל גיל 60 סובלים מהפרעות נפשיות, כאשר דיכאון וחרדה הן הנפוצות ביותר – ולעיתים קרובות לא מאובחנות או לא מטופלות.

גורמים מרכזיים המשפיעים על בריאות הנפש בגיל המבוגר:

• בדידות חברתית ואובדן תחושת שייכות
• שינויים גופניים או ירידה ביכולת עצמאית
• אובדן תעסוקה או משמעות
• בעיות רפואיות כרוניות וכאב מתמשך
• זיכרונות טראומטיים שעולים מחדש
• תחושת חוסר ערך או נטל

איך אתם – בני המשפחה – יכולים להעניק עזרה ראשונה נפשית לקשישים?

בני משפחה הם השורה הראשונה בזיהוי מצוקה נפשית אצל הורה, סב, או כל אדם מבוגר בסביבתכם. לא תמיד תדרשו להיות אנשי מקצוע – לפעמים הקשבה אמפתית, נוכחות רגועה ומתן ביטחון, שהם העקרונות הבסיסיים למודל מתן ער"ן כצעד ראשון בדרך להקלה אמיתית. לפי משרד הבריאות (27 מרץ 2025), עזרה ראשונה נפשית יכולה להינתן על ידי כל אדם.  איך ניתן לעשות זאת? 

❶ הקשיבו בגובה העיניים – גם אם דבריו של הקשיש נשמעים "שליליים" או "חוזרים על עצמם", הקשיבו בלי לשפוט. עצם ההקשבה עשויה להפיג בדידות ולחזק את תחושת הערך העצמי.

❷ זהו סימנים לשינוי במצב הרגשי – ירידה פתאומית במצב הרוח, הסתגרות, חרדות, חוסר תיאבון, קשיי שינה או אמירות על חוסר תכלית – כל אלה עשויים להעיד על מצוקה שדורשת התייחסות.

❸ שאלו שאלות פתוחות ובאמפתיה – כמו "איך אתה מרגיש לאחרונה?", "יש משהו שמטריד אותך?", "היית רוצה לשתף?". חשוב ליזום שיח בגישה לא מאיימת.

❹ עודדו בקשת עזרה מקצועית – אם יש חשש לדיכאון או חרדה מתמשכים, עודדו את הקרוב לפנות לאיש טיפול (רופא משפחה, פסיכולוג, עובד סוציאלי). אתם יכולים גם להציע ללוות אותו לפגישה הראשונה.

❺ שמרו על קשר קבוע ותחושת משמעות – שיחה טלפונית יומית, מפגש שבועי, או משימות קטנות עם מטרה – כל אלה שומרים על החיוניות והקשר החברתי, רכיבים חיוניים לבריאות נפשית.

❻ במקרי חירום נפשי – אם יש חשש לפגיעה עצמית, בלבול חריף או תגובה נפשית קשה, פנו מיד לגורמים רפואיים מתאימים או חייגו ל-ער"ן 1201 (24/7) או למוקד 101 של מד"א.

כלים ותמיכה לשמירה על בריאות נפשית בגיל השלישי:

טיפול מקצועי:

• מרפאות גריאטריות מציעות שירותי בריאות נפשית הכוללים טיפול פסיכולוגי פרטני או קבוצתי.
• קופות החולים מפעילות תוכניות לתמיכה נפשית מותאמות לגיל המבוגר.
• שירותים פרטיים כמו טיפול פסיכולוגי\פסיכותרפי או ליווי רגשי זמינים דרך מטפלים מורשים.

קהילתיות והתנדבות:

• הצטרפות למועדונים, קבוצות עניין, חוגים או פעילויות קהילתיות מונעת בדידות ותורמת להעלאת מצב הרוח.
• ארגונים כמו "עמותת ותיקים בקהילה", "ידיד לחינוך" ועוד מציעים מסגרות לתרומה לאחרים גם בגיל השלישי – פעולה שמגבירה תחושת משמעות.

פעילות גופנית:

• פעילות גופנית מווסתת את מצב הרוח, מפחיתה חרדה ומעלה את רמות הסרוטונין. גם הליכה יומית או תרגול יוגה עדין משפיעים משמעותית.

תרגול מיינדפולנס וקשיבות:

• טכניקות כמו מדיטציה, נשימה מודעת ודמיון מודרך מסייעות להרגעת חרדה, חיזוק תחושת נוכחות ושלווה פנימית.

אימון מוחי:

• פעילות קוגניטיבית כמו פתרון תשבצים, משחקי זיכרון, למידת שפות או נגינה – מעוררת את המוח, שומרת על חדות ומפחיתה תחושת ריקנות.

ארגונים בישראל המעניקים תמיכה בבריאות נפשית לגיל השלישי:

• קופות החולים – מעניקות טיפולים פסיכולוגיים ומפגשי פסיכיאטר בהתאמה לגיל המבוגר.
• יד שרה – "יד רפאל" – מציעה מוקדי סיוע וליווי רגשי טלפוני או פרונטלי (https://yadsarah.org.il).
• ער"ן – עזרה ראשונה נפשית בטלפון – קו תמיכה בכל שעה, כולל לאזרחים ותיקים.
• מטיבת"א- עזרה ראשונה נפשית ומרכז טיפול וייעוץ במשפחה– למגזר החרדי והתורני 24/6.
• עמותת ג׳וינט אשל – יוזמות לחיזוק הקשר החברתי ולמניעת בדידות.

בריאות נפשית בגיל השלישי היא תנאי הכרחי לא רק לאריכות ימים איכותית אלא להמשך התנהלות סדירה באופן יומיומי. תחושת משמעות, שייכות, תקווה, יכולת לתקשר ולתרום – כל אלה מרכיבים את הממד הנפשי של הזקנה והבריאות. שילוב בין טיפול מקצועי, פעילות יומיומית, קשרים חברתיים ותמיכה רגשית – עשוי לחולל שינוי משמעותי.

נכתב ונערך על ידי מערכת עזרים